מכון ויצמן למדע - המחלקה להוראת המדעים - כימיה ותעשייה

מילון מושגים

חיפוש

חפש לפי סדר א - ת


קיפאון (Freezing)

תהליך שבו חומר משנה מצב צבירה מנוזל למוצק.

קלייה ()

חימום חומר לטמפרטורות גבוהות בתנורים מיוחדים לצורך שריפת חומרים אורגניים ו/או פרוק הגיר. ראה פוספט מועשר.

קשר כימי (Chemical bond)

כוחות משיכה חשמליים בין אטומים במולקולה או בין חלקיקים אחרים (כגון יונים או מולקולות). קיימים סוגים שונים של קשרים כימיים, ביניהם: קשר יוני, קשר קוולנטי ו-קשר מתכתי או קשרים בין מולקולריים.

קשר מימני (Hydrogen bond)

קשר בין מולקולות הנובע ממשיכה חשמלית המתקיימת בין אטום מימן הקשור לאטום O או N או F במולקולה מסויימת (ויש עליו מטען חיובי חלקי) לבין אטום O או N או F במולקולה סמוכה (ויש עליו מטען שלילי חלקי).
הקשר המימני הוא מסוג הכוחות בין-מולקולריים. נחשב כקשר בין-מולקולרי יחסית חזק.

קשר מתכתי (Metal bond)

קשר כימי הקיים בין אטומי מתכת. במתכת כל אלקטרוני ערכיות נעים סביב היונים החיוביים של המתכת ונוצר מבנה מחזורי אינסופי המורכב מקטיונים ב"ים של אלקטרונים". (ראה גם קטיון)


קשר קוולנטי (Covalent bond)

קשר כימי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים. כל אטום ''תורם'' אלקטרון לקשר המשותף. זוג האלקטרונים נמשך בו זמנית על ידי שני הגרעינים של האטומים היוצרים את הקשר.
אם שני אטומים משתפים שני זוגות אלקטרונים, נוצר קשר קוולנטי כפול, ואם שני אטומים משתפים שלושה זוגות אלקטרונים, נוצר קשר קוולנטי משולש.
קשר קוולנטי יכול להיות טהור, כאשר האטומים היוצרים את הקשר הינם בעלי אלקטרושליליות זהה, או מקוטב, כאשר יש הבדל באלקטרושליליות שלהם.
(ראה גם קשר קוולנטי טהור ו-קשר קוולנטי מקוטב).

קשר קוולנטי טהור (Pure covalent bond)

קשר קוולנטי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים זהים או בעלי אלקטרושליליות זהה.

קשר קוולנטי מקוטב (Polar covalent bond)

קשר קוולנטי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים השונים זה מזה באלקטרושליליות שלהם. כתוצאה מכך, האטום היותר אלקטרושלילי מושך אליו חזק יותר את אלקטרוני הקשר כך שנוצר עליו מטען שלילי חלקי, ועל האטום השני מטען חיובי חלקי (ראה גם קוטביות קשר).


רדיקל חופשי (Free Radical)

חלקיק (אטום או קבוצת אטומים קשורים) המכיל אלקטרון לא מזווג.

ריכוז מולרי (מולריות) (Molar concentration)

יחידת ריכוז המבטאת את מספר מולים של מומס בנפח של 1 ליטר תמיסה. מקובל לסמנה באות M. ניתן לחשב את הריכוז המולרי של תמיסה על ידי חלוקת מספר המולים של המומס (n) בנפח התמיסה (v) בליטרים - M=n/V

רישוי (Notification)

מתן אישורים על-ידי הרשות המוסמכת לשימוש מסוים בחומר רעיל.

רישום (Registration)

תהליך של הכנסת חומר לרשימת החומרים הניתנים לייצור, שיווק או שימוש על-ידי הרשות המוסמכת.

רעילות (Toxicity)

(טוקסיקולוגיה) מדע המתייחס לרעילותם של חומרים לאדם, לצמח ולבעלי חיים. זהו מדע המשלב בתוכו מספר תחומים – כימיה, מערכות ביולוגיות וגם תהליכים פיסיולוגיים וביוכימיים בבעלי חיים ובגוף האדם.

שחרור איטי או מבוקר (Slow or controlled release )

גרגרי חומר פעיל (דשן, תרופה, חומר הדברה וכד') המצופים במעטפת חומר פולימרי מסיס המווסת את קצב השחרור שלהם אל הסביבה.

שיתוך (Corrosion)

(קורוזיה) תהליך בו חל קלקול של חומר מוצק (בדרך כלל מתכתי) כתוצאה ממגע עם חומר/ים אחר/ים. הקלקול בדרך כלל כרוך ביצירת חורים, סדקים או התפוררות החומר. תהליך זה גורם לשינוי התכונות המכניות של החומר וכתוצאה מכך לאי התאמתו לייעודו.

שלבי גימלון (Scaling up steps)

שלבים בפיתוח תהליך תעשייתי כאשר עוברים על ידי הגדלה הדרגתית של כמויות וציוד מהפקה מעבדתית בכמויות קטנות לייצור תעשייתי בכמויות גדולות.שלבים אלו מבוצעים על מנת לגלות בעיות ותקלות אשר עלולות להפריע בהפעלת המיתקן התעשייתי.
שלבי גימלון מקובלים:
-ניסוי במעבדה
-מיתקן ניסוי (bench scale) – גודלו כ- 1/100 - 1/1000 מהמיתקן התעשייתי.
-מיתקן חצי חרושתי (pilot) – גודלו כ- 1/10 - 1/30 מהמיתקן התעשייתי.
-מיתקן תעשייתי (industrial facility).
(ראה גם גימלון)

שריפה (Combustion)

תגובה כימית בין חומר כלשהו עם חמצן, בדרך כלל תוך שחרור מהיר של אנרגיה
הגורם ללהבה.

תא אלקטרוכימי (Electrochemical cell)

התקן בו תגובת חמצון-חיזור הופכת אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית.

תגובה אנדותרמית (endothermic reaction)

תגובה אשר במהלכה יש עליה בתכולת האנרגיה של המערכת וכתוצאה מכך יש מעבר של אנרגיה מהסביבה למערכת.

תגובה אקזותרמית (exothermic reaction)

תגובה כימית אשר במהלכה יש ירידה בתכולת האנרגיה של המערכת ובעקבות כך יש שחרור אנרגיה לסביבה.

תגובת חמצון-חיזור (Oxidation - reduction reaction)

תגובה בה קיים מעבר אלקטרונים מהחומר המחזר אל החומר המחמצן. בתגובת
חמצון חיזור המחמצן עובר חיזור ומספר חמצון שלו יורד, והמחזר עובר חמצון ומספר החמצון שלו עולה.

תגובת סתירה (Neutralization process)

תגובה בין חומצה לבסיס שבה מתרחש תהליך של העברת פרוטון מהחומצה לבסיס.תותר התגובה הוא חומר יוני.
בתגובת סתירה המתבצעת בתמיסה מימית יוני ההידרוניום
H3O+(aq) שבתמיסת החומצה "נסתרים" ע"י יוני ההידרוקסיד
OH-(aq)
מהתמיסה הבסיסית. תוצרי תגובת הסתירה הם מים וחומר יוני (מלח) שיכול להיות במצב ממוים (ראה ‏מיום) או כמשקע.

תהליך ייצור (Production process)

תהליך כימי בו מתקבלים מחומרי מוצא הנכנסים לתהליך (ולעיתים גם חומרי לוואי וחומרי עזר שונים), בתנאים המתאימים מוצרים תעשייתיים.

תהליך מנתי (Batch process )

תהליך בו מזינים למכל התגובה כמות מסוימת של חומרי גלם (מגיב/ים, חומר/י עזר). תערובת התגובה עוברת סדרת פעולות לקבלת תוצר/ים מבוקש/ים. רק לאחר קבלת התוצר/ים והוצאת תערובת התגובה מן המכל ניתן להזין כמות נוספת של חומרי גלם שתעבור תהליך זהה לקבלת "מנה" נוספת של תוצר/ים.

תהליך פוטוכימי (Photochemical reaction)

תהליך כימי המתבצע באמצעות קרינה הנבלעת על ידי המערכת.

תהליך רציף (Continious process)

הוא תהליך בו מזינים למערכת חומר/י גלם בקצב קבוע ובמקביל נעשית הוצאה קבועה של התוצר/ים. בכל חלק של המערכת העובדת באופן רציף מתבצעות פעולות קבועות במשך התהליך. מכך נובע כי ריכוז המגיבים והתוצרים בכל חלק של המערכת קבוע והבקרה על התהליך נעשית על ידי שמירה על ריכוזים אלה.

תהליכי בידוד (Work-up)

מכלול התהליכים הנעשים לאחר סיום התגובה כדי לקבל כמות מרבית של התוצר הרצוי בדרגת הניקיון הנדרשת.

תוספים (Addetives)

חומרים שמוסיפים לפורמולציה כדי להקנות לה תכונות מיוחדות נדרשות. חשוב לוודא שהתוספים לא יפגעו בתכונות מוצר הסופי.

תוצרים (Products)

החומרים המתקבלים כתוצאה מתגובה כימית. בניסוח תגובה כימית יכתבו מימין לחץ התגובה.


צור קשר
  • מכון ויצמן למדע
  • המחלקה להוראת המדעים - כימיה ותעשייה
  • הרצל 234
  • רחובות
השאירו לנו הודעה

עיצוב: לירן פתימר תכנות: אייל קרפל
מכון ויצמן למדע כל הזכויות שמורות © 2016.