מכון ויצמן למדע - המחלקה להוראת המדעים - כימיה ותעשייה

אמניר תעשיות מיחזור

חיפוש

אמניר תעשיות מיחזור

מידע כללי

כמות הפסולת ונפחה הן מהבעיות הסביבתיות הקשות ביותר עמן מתמודד העולם המערבי ובכללו גם מדינת ישראל. ישראל מייצרת כ-4.5 מיליון טון אשפה בשנה, והכמות גדלה כל שנה ב-4%. חלק גדול מכמות האשפה הם פסולת של נייר, פלסטיק ומתכות הניתנים למיחזור.
כיום, רובה המכריע של האשפה מטופל באמצעות קבורת קרקע במטמנות. שיטה זו גורמת לתפיסת עתודות קרקע ולמפגעים סביבתיים שעיקרם: זיהום מי-תהום, מפגעי ריחות ועשן, ריבוי חרקים ומכרסמים מזיקים.במגמה למנוע בעיות אקולוגיות, הן בהווה והן עבור הדורות הבאים, קיימת מגמה, בארץ ובעולם, להפחתת כמות הפסולת המיועדת להטמנה. אחת השיטות היעילות והטובות לכך היא מיחזור.
אמניר היא חברת בת במפעלי נייר אמריקאיים בע"מ.
מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ כוללים מספר חטיבות:
*נייר וקרטון- מפעלי נייר חדרה- מנאי.
*מיחזור - אמניר מפעלי מיחזור.
*מוצרים לבית - חברת חוגלה קימברלי.
*חטיבת האריזה.
חלק גדול מחומר הגלם למפעלי הנייר ולחברת חוגלה-קימברלי מספקת חברת אמניר תעשיות מיחזור.

מוצרים ותהליכים

אמניר תעשיות מיחזור
מפעל הפלסטיק
כמות החומרים הפלסטיים הממוחזרת במפעל היא כ- 6000-6500 טון בשנה.
כמות זו מהווה רק כ-0.5% מכמות פסולת הפלסטיק המושלכת בארץ (באירופה ממחזרים 20%).
חשוב מאד למחזר מוצרי פלסטיק מכיוון ששאריות ופסולות שלהם תופסות נפח גדול מאד בהשוואה למשקלן, וכן, מרבית מוצרי הפלסטיק אינם פריקים ביולוגית ולכן מהווים מטרד אקולוגי חמור.
באמניר ממחזרים רק פלסטיק מסוג של פוליאולפינים (פוליאתילן, פוליפרופילן, פוליסטירן).
לפעמים מערבבים את מוצרי הפלסטיק השונים על-מנת לקבל חומר גלם חדש בעל תכונות נדרשות.
בדרך-כלל משתדלים למיין ולהפריד בין חומרים על-פי צבעיהם כדי לקבל מוצרים בצבעים שונים. מיון זה נעשה באופן ידני.
מחצית מכמות הפלסטיק הממוחזרת היא לפני צריכה - שאריות ממפעלי פלסטיק ומוצרי אריזה של מפעלים אחרים: יריעות, צינורות ומוצרי הזרקה.
ומחציתם חומרי פלסטיק אחרי צריכה, כגון: יריעות של חממות, ושאריות ממפעלים תעשייתיים.

תהליך המיחזור במפעל הפלסטיק מתבצע ב-4 שלבים עיקריים:
1. גריסה.
2. שטיפה.
3. ייבוש.
4. שיחול במיתקן שיחול (אקסטרודר) מבצעים תוך כדי היתוך חלקי (בטמפרטורה של כ- 160-200 מעלות צלסיוס) וסינון דרך מיתקן הדומה למטחנת בשר.

מפסולת זו מייצרים באמניר חומרי גלם הנמכרים בצורת גרגרים לייצרני פלסטיק המייצרים מהם מוצרים שונים כגון: יריעות, צנרת ומוצרי הזרקה שונים.
המים המשמשים לשטיפה מוזרמים למכון הטיהור ולאחר תהליך הניקוי משמשים לחקלאות.

מיחזור פסולת נייר וקרטון
חברת אמניר פוקדת כ-30,000 נקודות איסוף מדי חודש בכל רחבי הארץ. האיסוף מתבצע באמצעים שונים כמו מכולות, דחסניות, כלובי איסוף של קרטון ונייר, מתקני שק וקרטוניות הפרדת נייר במשרדים.

במפעל אמניר בחדרה ארבעה אזורים שונים:

מפעל המיון-
פסולת הנייר בהגיעה למפעל, עוברת מיון ידני המאפשר חלוקת הנייר לאיכויות שונות. הנייר לאחר מיונו, מועבר במסוע למכבש גדול שדוחס את הנייר ל"בלות" שהן חבילות במשקל של כ-600 ק"ג. בלות אלו מועברות למפעלי נייר אמריקאים ישראליים- "מנאי" ומשמשות כחומר גלם לייצור נייר.

הנצלת נייר -
פסולת נייר באיכות טובה, בעיקר סופי גלילים של נייר עתון , עוברת תהליכי חיתוך ואריזה, עפ"י דרישת לקוחות למטרות ספציפיות. נייר זה אינו עובר כל תהליך עיבוד כימי.

אבטחת מידע -
באמניר קיימים פתרונת ייחודיים להשמדת מידע וטיפול בחומר מסווג. יש לאמניר מגרסות ניידות הגורסות נייר בבית הלקוח, או לחילופין, הנייר מרוכז אצל הלקוח בתנאים מיוחדים ומועבר באמצעות רכבים מוגנים למפעל בחדרה. במפעל מצויה מגרסה בעלת עוצמה גבוהה הגורסת מלבד נייר מסווג, גם מוצרים אחרים כגון מדיה מגנטית, גריסת מחשבים ואפילו מוצרים שונים שנתפסו ע"י המכס ויועדו להשמדה.

מחסן מרכזי-
אזור אחסון ה"בלות" נראה קצת סוריאליסטי- חבילות ענקיות של פסולת נייר ופלסטיק כבושים ודחוסים. בלות הנייר, כאמור, מועברות למנאי לצורך ייצור נייר חדש, ואילו בלות הפלסטיק נכנסות לתהליך ייצור חומר גלם לתעשיית הפלסטיק.

תמונה מס' 2: אזור אחסון "בלות" נייר

תהליך ייצור הנייר במפעלי נייר חדרה- מנאי
התהליך הינו רציף ומתבצע במספר שלבים:
1. מיון פסולת הנייר באופן ידני על-מנת לסלק סוגי פסולת אחרים העלולים להפריע.
2. ניקוי. שטיפה במים תוך כדי שימוש בנפות ומסננים.
3. טחינה של פסולת הנייר באמצעות "מיקסר" גדול, הדומה למכונת בשר.(או רשת שמולה מסתובב סכין) החומר עובר בו דרך מספר דסקיות מחוררות, כאשר החורים הולכים וקטנים.
בשלב זה מוסיפים כמות גדולה מאד של מים, כך שמתקבלת עיסה בריכוז של 5% - 3.5, מחממים להמסת הדבקים והחומרים הבלתי רצויים המצויים בפסולת הנייר והקרטון.
4. הסמכת העיסה עד לריכוז של - 30% (באמצעות סחיטה בלחץ על פני רשת מסתובבת) וריסוקה עד לקבלת עיסה הומוגנית. ההסמכה בשלב זה מתבצעת על-מנת לאפשר את פעולת הטחינה.
5. הוספת כמויות גדולות של מים עד לקבלת עיסה מאד דלילה, בריכוז של 0.8% - 0.7. בשלב זה מוסיפים לעיסה הדלילה חומרים שונים על פי הצורך:
נתרן היפוכלוריט ואמון ברומי המשמשים להלבנת הנייר.
עמילן ו/או גיר ו/או אלומיניום גפרתי למילוי ולהקניית חוזק לנייר המתקבל. ככל שמוסיפים יותר גיר הנייר לבן יותר. אך כמות עודפת של גיר גורמת להתפוררות הנייר.
שינויים באורך הסיבים, בסוג ובכמות התוספים מביאים לקבלת סוגים שונים של נייר, בהתאם לתכונות הנדרשות ולצרכים. בדרך-כלל מערבבים סיבים באורכים שונים: סיבים ארוכים להקניית חוזק לנייר וסיבים קצרים למילוי ואטימה.
6. ייבוש על פני רשתות מתבצע באמצעות משאבות ואקום ולאחריו באמצעות הזרמת קיטור וכבישה על ידי גלילים הדוחסים וקובעים את עובי הנייר ואת צורת הגיליון. נייר יבש לגמרי מתפורר ולכן לא מייבשים לגמרי את העיסה אלא משאירים אחוז נמוך של לחות.

בתהליכי המחזור וייצור הנייר משתמשים בכמויות גדולות מאד של מים. רוב המים עוברים טיהור וחוזרים לשימוש נוסף כדי למנוע בזבוז. התהליך מלוה בבדיקות איכות של חוזק, אטימות וכד'.

מוצרים של מפעלי נייר חדרה
במפעלי נייר מייצרים סוגים שונים של נייר הנבדלים זה מזה בהרכבם, באיכותם ובשימושים שלהם:

1. נייר לבן - מיוצר מ 100% תאית "בתולית" - תאית שהופקה ישירות מעצים. נייר זה הוא היפה והאיכותי ביותר.

2. נייר אריזה חום - ממוחזר - נייר המופק מסוגי פסולת נייר שונים המובאים, באמצעות אמניר, ממפעלי תעשיה, מסופרמרקטים ומפסולת ביתית. איכותו כמובן נמוכה יותר.

3. מוצרים ביתיים - של חוגלה (בשותפות מנאי וקימברלי האמריקאית) - נייר טואלט, נייר טישיו וכדו' - המיוצרים מפסולת נייר באיכות גבוהה.

איכות הסביבה

מכון לטיהור שפכים של מפעלי נייר חדרה
בתהליך מחזור וייצור נייר משתמשים בכמויות עצומות של מים. לייצור של ק"ג אחד של נייר זקוקים לכ- 300 ליטר מים. ולכן, על מנת לחסוך במים מסחררים אותם כ- 20 מחזורים. כתוצאה מחיסכון זה, כמות המים הדרושה בפועל לייצור של ק"ג אחד של מים היא 10 ליטר בלבד.
המים המסוחררים במפעל מועברים בסופו של דבר למפעל לטיהור שפכים.
מים אלו המכונים שפכים מכילים חומר אורגני פריק ביולוגית (מסיס ומרחף) וחומר אורגני שאינו פריק (מסיס ומרחף).
באתר מבצעים טיפול ביולוגי באמצעות בוצה משופעלת המכילה חיידקים אירוביים (הפועלים באווירה המכילה חמצן).
במהלך התגובה בין השפכים המטופלים לבין הבוצה המשופעלת הופך כ- 80% מהחומר האורגני שבשפכים לחיידקים. כתוצאה מכך חל גידול בביומסה על-ידי יצירת חיידקים חדשים. כ- 20% מהחומר האורגני משמש כמקור אנרגיה לצורך קיום המטבוליזם של החיידקים.
על-מנת לשפר את פעילות הבוצה דואגים לערבול טוב של התערובת.
החיידקים מתרכזים בתלכידים אשר שוקעים. המים המטוהרים נמצאים בשכבה העליונה. מפרידים אותם בשיטה גרביטציונית. המים לאחר הטיפול משמשים לחקלאות.
תמונה מס' 3: מכון טיהור המים של מפעלי נייר חדרה

שילוב בתוכנית הלימודים

העשרה
תעשייה-איכות הסביבה

חומרי למידה

לקריאה נוספת על טיהור שפכים אורגניים:
לא על הברום לבדו, מים המלח לחומרים בשרות האדם, מאת מירי קסנר, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע (1999). עמ' 138-141. רקע תיאורטי.

המפעל לטיפול ביולוגי בפסולת תעשייתית אורגנית ברמת חובב, מאת מירי קסנר, קשר לתעשייה הכימית, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע . עלון מס' 6 (1999). עמ' 12-14.


שתף את הפוסט
}
צור קשר
  • מכון ויצמן למדע
  • המחלקה להוראת המדעים - כימיה ותעשייה
  • הרצל 234
  • רחובות
השאירו לנו הודעה

עיצוב: לירן פתימר תכנות: אייל קרפל
מכון ויצמן למדע כל הזכויות שמורות © 2016.